פסק-דין בתיק ת"א 47032-08

א.         כללי

הליך זה עניינו תביעה כספית לתשלום הפרשי תשואה על כספי קרן ביטחונות שהפקידה התובעת אצל הנתבעת, בתקופה בה שימשה התובעת כסוכן של הנתבעת.

מטעם התובעת העידו בהליך זה מר אילון קפלן, מיופה כוח של בעלת המניות והמנהלת בתובעת, הגב' איזבל קפלן, והמומחה מטעמה רו"ח רפאל האפט. מטעם הנתבעת העידו, מר קולין יפה, מבקר הפנים של הנתבעת אשר שימש כסמנכ"ל כספים אצלה במועדים הרלוונטיים להליך, והמומחה מטעמה רו"ח קובי זליכה. עדים אלו יכונו להלן בשם משפחתם.

ההדגשות בציטוטים לאורך פסק הדין, הוספו.

ב.         רקע עובדתי

הנתבעת, גוף סטטוטורי אשר הוקם מכוח החוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ"ז-1967, התקשרה ביום 1.9.1985 בהסכם עם התובעת, אשר שימשה, לצד סוכנים נוספים, כסוכן של הנתבעת לשם מתן שירותים הקשורים לתוכנית ההימורים על משחקי הספורט. הסכם זה נועד להסדיר מתן ביטחונות על ידי הסוכנים לנתבעת, לשם הבטחת עמידתם בהתחייבויותיהם כלפיה (להלן: "הסכם הביטחונות").

הסכם הביטחונות נחתם בין הנתבעת לבין 18 סוכנים שלה, בכללם התובעת.

בסעיף 2 להסכם הביטחונות, נקבעה נוסחה לעניין הביטחונות שיופקדו על ידי הסוכנים, כנגזרת מסויימת מתוך סכום דמי ההשתתפות המשולמים על ידי המשתתפים בהימורים, ובסעיפים 3 ו-4 להסכם הביטחונות נקבע, כי סוכני הנתבעת יעבירו את הסכומים הנדרשים בהתאם לנוסחה הנ"ל מידי שבוע, וכי הנתבעת תהא אחראית באופן בלעדי לניהולם של כספים אלו, בהתאם לעקרונות הניהול של כספי המועצה.

אין חולק, כי בתקופה שבין חודש 09/85 לבין חודש 10/99, העבירה התובעת לנתבעת, כספים על פי הסכם הביטחונות, מתוך כספי המחזור שהתקבלו בתחנות הקבלה של התובעת.

בחודש אוקטובר 1999, לאחר שהתובעת לא העבירה לנתבעת את סכום כספי מחזור המשחקים, ביטלה הנתבעת את ההסכמים שנחתמו עם התובעת, במכתב מיום 26.10.99 (נספח ב' לתצהיר יפה).

בנסיבות אלו, הנתבעת חילטה מתוך קרן הביטחונות את הסכום המגיע לה בגין כספי המחזור שלא הועברו אליה על ידי התובעת.

בנוסף לכך, במהלך תקופה זו, התובעת נטלה מבעלי התחנות עימם עבדה, ערבויות בנקאיות, בהיקף כולל של כ- 750,000 ש"ח, וערבויות אלו חולטו על ידי בנק מזרחי בגין חוב של התובעת כלפיו בחשבונה.

בהתאם להוראת התובעת, העבירה הנתבעת את יתרת סכום קרן הביטחונות (לאחר קיזוז הכספים אשר חולטו על ידה), לידי אותם בעלי תחנות, אשר ערבויותיהם לתובעת חולטו על ידי בנק מזרחי. תוצאת העברת כספים זו הייתה, כי כל אחד מבעלי תחנות אלו קיבל לידיו כספים המהווים כ - 40% מסכום חובה של התובעת כלפיו בגין ערבותו שחולטה.

בנוסף להשתלשלות העניינים הנ"ל בין התובעת והנתבעת, סיימה הנתבעת בשנת 2000 את ההתקשרות החוזית גם עם הסוכנים האחרים, אך זאת לא עקב הפרת ההסכם מצידם אלא, בין היתר, עקב מעבר לשיטת עבודה באון-ליין ומעבר הנתבעת להפעלת מנגנון הימורי הספורט המוסדרים על ידה באמצעות בעלי התחנות.

לאחר שהנתבעת השיבה לסוכנים, כחלק מסיום ההתקשרות עימם, את כספי הביטחונות שהופקדו אצלה, טענו הסוכנים, כי התשואה אותה קיבלו מהנתבעת על כספי הפיקדונות אינה סבירה ואיננה תואמת את התחייבויות הנתבעת על פי הסכם הביטחונות.

מחלוקת זו, וכן טענות אחרות שהיו לסוכנים כנגד הנתבעת, התבררה בהליך בוררות לפני כב' השופט בדימוס יצחק זמיר, אשר התובעת לא הייתה צד לו (להלן: " הבוררות"). בחודש יוני 2005, ניתן פסק בורר חלקי, לפיו זכאים הסוכנים האזוריים של הנתבעת לפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת על הפסקת עבודתם וכן, כי הם זכאים לתשואה הדומה לתשואות שהתקבלו על השקעות אחרות של הנתבעת. לצורך בדיקת נושא התשואות במסגרת הבוררות, מינה הבורר את רו"ח רפאל האפט כבודק חשבונאי, ורואה החשבון ערך בדיקה והגיש חוות דעת בעניין. בסופו של דבר הסתיים הליך הבוררות בשנת 2006, בתשלומים מוסכמים ששילמה הנתבעת לסוכנים מסוימים.

בחודש נובמבר 2006, כשבע שנים לאחר סיום ההסכם בינה לבין הנתבעת, הוגשה תביעתה של התובעת למתן חשבונות. הליך זה התברר בבית משפט זה לפני מותב אחר (כב' השופטת פרוסט פרנקל), וסיומו בפסק דין מיום 10.12.07, שניתן בהסכמה (ת.א  62384/06, להלן, בהתאמה: " התביעה למתן חשבונות" ו- " פסק הדין למתן חשבונות").

בפסק הדין למתן חשבונות נקבע, כי בהתאם להסכמת הנתבעת, ומבלי שויתרה על שאר טענותיה, היא תמסור לתובעת פירוט של הכספים אשר התובעת העבירה לקרן הביטחונות עד לתום ההתקשרות עימה בשנת 1999, וכן תמסור את שיעור הריבית בה זוכתה הקרן בגין סכומים אלה, המהווים את התשואה שבה זוכתה הקרן, בצירוף תצהיר רו"ח הנתבעת, כי זו התשואה השנתית של יתר השקעות המועצה.

בהמשך לפסק הדין העבירה הנתבעת לתובעת פירוט ותצהיר מאת רו"ח יפה, אך התובעת סברה כי אלה אינם מספקים, והגישה ביום 21.2.08 בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. בקשה זו נדחתה על ידי ביהמ"ש ביום 19.3.08, תוך קביעה כי הנתבעת פעלה בהתאם לפסק הדין.